איזה כיף היה כשאמא הקריאה סיפורים כשהיינו קטנים! אז זה לא רק כיף, אלא בעיקר חשוב להתפתחות. למה זה חשוב להתחיל מוקדם? ועד כמה סיפור יכול להיות קריטי למסלול החיים של הילד שלכם?
כמה שיותר מוקדם יותר טוב
תינוקות מתחילים לזהות אובייקטים לאחר גיל 9 חודשים, אך הקראה של ספרים מקדמת אותם לשלב זה, ללא הקראה שמפעילה ומלמדת את התינוק שלכם, הזיהוי והתיוג עלול להתעכב. מאחר ש90% מהתפתחות המוח מתרחשת בין הלידה לגיל 3, חלון ההזדמנויות מצומצם לכן חשוב לא לפספס אותו!
קשה לכם למצוא זמן? עדיף 20 דקות עכשיו מאשר שנים אחר כך
מחקרים מראים כי יש קשר הדוק בין הקראה לילדים בגילאים צעירים לבין הצלחתם בבית הספר. הקראה לילדים מגיל צעיר מפתחת את יכולות הקשב והריכוז שלהם – יכולות חשובות ביותר בעיקר בימנו, כאשר כולנו סובלים מקשיי ריכוז.
מישהו איתי כאן
ברונו בטלהיים, פסיכולוג ילדים מוכר, עמד על חשיבות ההקראה לעולמו הפנימי של הילד דרך אינטראקציה עם ההורה, ו"למידה מרחוק". הוא טען, כי הקריאה חשובה לא רק בגלל עידוד ההתפתחות השפתית והקוגניטיבית של הילד, אלא בעיקר להתפתחות הרגשית של התינוק.
עצם החזקת התינוק קרוב לחיקכם, וניסיונכם לתקשר איתו, מחזק את הקשר הרגשי בניכם, ומספק לו תחושת ביטחון. למרות שהתינוק עדיין לא מבין את המילים עצמן, החזרתיות והטונציה מסייעים לו להתחיל לפרש את העולם.
לימודים זה לא הכל
בגילאים יותר מאוחרים הקראת הסיפורים חשובה להבנה החברתית של הילד, לצורך העברת מסרים והסקת מסקנות על העולם ועל ההתנהלות בתוכו. אך הרבה לפני, חשוב להתחיל להקריא ספרים, גם כאשר הילד עדיין תינוק ומבין פחות את התוכן , לחיזוק הרגשי והחיסוני שלו.
עצם הזמן שההורה מקדיש לילד, והקרבה שנוצרת מחזקת את המערכת החיסונית של הילד, ומסייעת לו בהתפתחות. הזמן וההקרבה שמושקעים בילד, מעניקים לו תחושת ביטחון, שבמבחן הזמן מסייעים לו בהתמודדויות עם מצבים קשים בחיים.
"הוא לא מבין אותי, וזה נראה שזה לא מעניין אותו"
זה שהתינוק לא יודע עדיין להגיב לכם, לא אומר שהוא לא מתעניין בכם. ההפך, אתם מעניינים אותו, בגילאים האלו הכול מעניין אותו, ואתם רק חלק מתוך כמות הגירויים שהוא נחשף אליהם. מסיבה זו, עליכם להמשיך להקריא לו גם אם הוא לא מרוכז כרגע, אם לא תתייאשו, בשלב מסוים הוא יחזור להקשיב לכם. ה"עקשנות" שלכם להמשך הקריאה, תסייע לו ללמוד להתרכז, ומפעם לפעם רמת הקשב שלו תעלה.
"הטלוויזיה מספרת טוב יותר ממני"
אז למה לא להדליק לו טלוויזיה? היא מקריאה, מציגה, הכל ביחד כמה נפלא! אז זהו שלא.
הילד בשנותיו הראשונות מנהל משא ומתן עם העולם, בוחר במה שמעניין אותו ומתעלם ממה שלא. הטלוויזיה שובה את הילד, ולא מעניקה לו את הבחירה הזאת. הטלוויזיה לא מפעילה את ילדיכם טוב כמוכם, ואין לו ברירה אלא להסתכל על המסך, הוא לא מיישם את הלמידה, אלא פשוט נחשף לאין סוף גירויים – אליהם הוא לא יכול להגיב כראוי.
למרות שקל יותר לשים את התינוק מול המסך, חשוב להבין שהטלוויזיה לא ממלאת את התפקיד של ההורה. הפעילות איתו צריכה להיות דינאמית ושיתופית – טענה שאיגוד רופאי הילדים בישראל חוזרים עליה שוב ושוב.
תנו לילד לבחור מה שמעניין אותו
הסיפורים המדומיינים חשובים, אל תכפו את המציאות הריאליסטית על ילדכם מגיל קטן, הם יחוו מספיק ממנה כשיגדלו. האגדות נועדו ללמד את הילד איך לפעול בסיטואציות מסוימות. ילדים מבינים את העולם דרך סיפורים, בגיל הרך פחות קריטי מה אמיתי ומה לא, חשוב שהילד יתחבר לסיפור. כך טוענת המחנכת והסופרת, הרצליה רז, ומסבירה את חשיבות הסיפורים במאמרה "קסמן של אגדות ותרומתן להתפתחותו הנפשית של הילד".
לכן, חשוב ליצור מגוון של ספרים ולאפשר לילד לבחור, הרעיון הוא שהילד יצליח להבין את המסר דרך עולם התוכן שלו. קריאה של ההורה לילד, מרגעי הלידה, מסייעת לו לפיתוח כישורי שפה, קוגניציה וריכוז. לכן אל תזלזלו בכך שילדכם עדיין תינוק והוא לא מבין כלום, כי ההבנה פחות חשובה במקרה הזה, והדגש הוא על ההתנסות וההפעלה של התינוק שלכם.
