לשון קשורה

לשון קשורה הינו מונח המבטא מצב בו תינוק נולד עם לשון קשורה בחלקה התחתון לרצפת חלל הפה. מדובר בבעיה מולדת שבה הרקמה שמקשרת בין הלשון ובין רצפת הפה מגבילה את התנועות התקניות של הלשון. כתוצאה מכך, מיומנויות שונות המתבצעות ע"י הלשון – עשויות להיפגע. 

בשפה הרפואית, הקרום המקשר בן הלשון ובין רצפת חלל הפה נקרא "פרנולום" והוא אינו מגביל את תנועת הלשון משום שהינו קצר. ניתן להבחין בפרנולום בעת הרמת הלשון כלפי מעלה, בחלקה האחורי של הלשון בלבד.

 

 מגבלות הנגרמות כתוצאה מלשון קשורה

ככלל, חיבור הפרנולום עשוי להגביל את יכולת התנועה של הלשון וזאת בהתאם למיקום של החיבור: ככל שהחיבור יתפרש על פני חלק ארוך יותר של הלשון, כך יכולת התנועתיות של הלשון תהיה מוגבלת יותר.

 

שכיחות התופעה

תופעת הלשון הקשורה איננה נדירה ועל פי מחקרים, היא מתרחשת בשכיחות של בין 5% – 3% מהתינוקות הנולדים. בנוסף, היא נפוצה בקרב בנים יותר מאשר בקרב בנות.

 

השפעת הלשון הקשורה על ההנקה

ללשון יש תפקיד דומיננטי בתהליך ההנקה ומסיבה זו, הפרעה משמעותית בחלק מסוים בלשון תגרום בהכרח לתפקודה התקין במהלך היניקה.

ככלל, תהליך האכילה והבליעה אצל תינוקות שונה מזה שאצל אנשים מבוגרים. כדי שתינוק יצליח לאכול באופן תקין ומוצלח, עליו להצמיד את פיו לחלק הכהה המקיף את הפטמה, הנקרא עטרה. האכילה מהשד מתאפשרת באמצעות דחיפה קדימה של הלסת התחתונה והוצאת הלשון ובהמשך, הלשון מתקפלת כלפי מעלה, תוך שמבצעת תנועה גלית מהאזור המרוחק של הפטמה, אל הגרון.

 

בעיות שעלולות להיווצר כתוצאה מהלשון הקשורה

הלשון הקשורה עשויה לגרום לכמה בעיות אפשריות:

 

הפרעה במהלך ההנקה

כאמור, הלשון הקשורה עשויה לגרום להפרעה במהלך ההנקה. ההפרעה עשויה להתבטא הן אצל האם המניקה, ע"י גרימת כאב סביב הפטמה והן אצל התינוק היונק, אשר עלול לסבול מיניקה לא אפקטיבית.

 

הפרעה בדיבור

הלשון הקורה עשויה גם לגרום להפרעה בדיבור ובהגייה של אותיות והברות, אשר נוצרות באמצעות שימוש בלשון, כגון: "ט", "ל", "ד". יחד עם זאת, רק במצבים בודדים הלשון הקשורה עשויה לגרום לבעיה בדיבור וברוב המקרים, הילד יכול להתגבר על הליקוי בלשונו ולדבר באופן רגיל.

 

בעיות בשיניים ובחניכיים

גם בשיניים ובחניכיים עשויות להתפתח בעיות בעקבות המגבלה של הלשון הקשורה. שאריות מזון שאמורות להתנקות באמצעות הלשון עשויות להישאר בין השיניים והדבר עשוי לגרום לדלת חניכיים ואף לריח רע בפה.

 

הפרעות פיזיות שונות

בשל המגבלה של בלשון, היא איננה יכולה לפעול באופן חופשי והדבר עשוי לגרום לקושי מסוים בביצוע פעולות כגון: ליקוק, נישוק ועוד. אולם, קיימות דרכים שונות להתגבר על המגבלות הללו.

 

הטיפול ללשון קשורה

ככלל, הטיפול המיועד לפתור את מגבלת הלשון הקשורה הינו קצר ולא מסובך והוא בד"כ מבוצע ע"י חיתוך הקרום באמצעות מספריים, כמובן ע"י רופא המומחה בכך. הטיפול עשוי להמשך כמה שניות והוא מבוצע ללא הרדמה ובדרך כלל, הוא עובר ללא כאב ממשי. לאחר ביצוע החיתוך, התינוק יכול לינוק ללא בעיה ויכולת היניקה שלו אף משתפרת משמעותית.

השיפור ביניקה צפוי להתרחש בקרב כ 80% מהתינוקות שעוברים את הטיפול. יש לציין, כי תינוק שרק נולד וטרם פיתח הרגלי יניקה, עשוי להסתגל מהר מאוד ליניקה לאחר חיתוך הקרום. לעומת זאת, תינוקות שכבר ינקו במשך תקופה יצטרכו להסתגל למצב בו לשונם חופשיה ולפיכך, ההתרגלות מחדש ליניקה עשויה לקחת להם כמה ימים. באותו אופן, גם השיפור בשד האם עשוי להתרחש לאחר כמה ימים, לאחר שירפאו הפצעים והרגישויות.

סיכונים אפשריים בטיפול

על אף שמדובר בטיפול פשוט ובטוח יחסית, ישנם כמה סיכונים אפשריים:

1. הופעה של דימום.
2. היווצרות פצע מזוהם.
3. פגיעה בבלוטת הרוק.
4. איחוי המיתר וחזרה למצב שהיה בטרם הטיפול.

 

האם הטיפול הכרחי תמיד?

הדבר תלוי בשאלה – האם הופעתה של לשון קשורה גורמת לבעיה תפקודית. לרוב, במקרים בהם התינוק נולד עם לשון קשורה, הוא מסוגל לתפקד באופן תקין ולכן אין צורך בביצוע פעולה כלשהי. במצבים בהם הלשון הקשורה מהווה בעיה בתפקוד התינוק, אזי נדרש לבצע טיפול כדי להסיר את המגבלה שבלשון שלו.