אנמיה הינה מצב רפואי שבו חסרים בגוף תאי דם אדומים, שאחראים על נשיאת חמצן לרקמות הגוף. מצב כזה, שבו הרקמות לא מקבלות מספיק חמצן, עשוי להשפיע על איברים רבים ועל פונקציות שונות בגוף. ככלל, נשים רבות מגיעות למצב שבו יש להן כמות של ברזל נמוכה או חוסר בברזל בגוף וכאשר הגוף זקוק לכמות ברזל גבוהה יותר מזו שיש בו, עשויה להתפתח אנמיה.
אנמיה בהיריון עשויה להתפתח מכמה גורמים ויש שלושה סוגים עיקריים של אנמיה, כאשר הנפוצה הינה אנמיה מחוסר ויטמין בי 12, אנמיה מחוסר בברזל ואנמיה מחוסר בחומצה פולית. במהלך חודשי ההיריון, הגוף עובר שינויים פיזיולוגיים רבים ולפיכך, עלול הוא להיות רגיש יותר למחלות ולבעיות רפואיות מסוימות.
אחת מהתופעות שעשויה להיגרם כתוצאה מהשינויים הפיזיולוגיים הינה אנמית היריון. עפ"י ממצאי מחקרים, לפחות כ 40% מהנשים ההריוניות עשויות לפתח אנמיה במהלך ההיריון. אנמיה קלה, במהלך ההיריון, הינה מצב נורמאלי וזאת בעקבות העלייה בנפת של הדם. לעומת זאת, אנמיה חמורה עלולה לגרום לעובר להיות בסיכון גבוה לאנמיה, בשלב מאוחר יותר במהלך הינקות.
בנוסף, אישה שיש לה אנמיה משמעותית במהלך השליש הראשון של ההיריון, נמצאת בסיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת וללידה של תינוק במשקל נמוך. כמו כן, במצב כזה, ההתאוששות שלה לאחר הלידה עשויה להיות קשה יותר.
תסמינים
התסמינים של הופעת האנמיה לא תמיד מתפתחים כבר בשלביה הראשונים. אולם, כשהם מופיעים הם מתבטאים ע"י עור חיוור, עייפות או חולשה, סחרחורת, דופק מהיר, קשיים בריכוז וקוצר נשימה. הופעתם של תסמינים אלה מחייבת מעקב אצל רופא שיכול לאבחן את רמות הברזל בגוף האישה ולהציע טיפול מתאים.
אבחון האנמיה
ככלל, אבחון האנמיה במהלך ההיריון נעשה ע"י בדיקת דם פשוטה, שבה מודדים את כמות ההמוגלובין שבדם ואת אחוז תאי הדם האדומים בפלזמה. במידה והתוצאות מעידות על רמות נמוכות של המוגלובין ושל תאי דם אדומים, הדבר עשוי להעיד כי מדובר באנמיה מחוסר ברזל ובמצב כזה, יש לפנות לרופא מטפל לצורך ביצוע בדיקות ומעקב בהתאם.
סיבות לאנמיה בהיריון
אחד השינויים המשמעותיים שעובר גוף האישה במהלך ההיריון הינו קפיצה משמעותית בנפח של הדם וליתר דיוק, נפח הדל של אישה הרה גדל ב כ 50%. במצב זה, בכדי לייצר יותר תאי דם אדומים אשר נושאים בתוכם את המוגלובין, הגוף זקוק לכמות גדולה יותר של ברזל. במידה ולא יקבל הגוף את כמות הברזל שלה הוא נחוץ, עשוי להיווצר מצב של חוסר בברזל אשר עלול לגרום לחוסר בהמוגלובין ולאנמיה.
טיפולים ותרופות
באופן כללי, טיפול באנמיה נקבע לפי הגורם לה ולפי חומרתה. ברוב המקרים, האנמיה נוצרת בשל חוסר בברזל ובשל דילול הדם ולפיכך, הטיפול הראשוני לרוב כולל נטילה של תוספי ברזל, החל מהשליש השני להיריון האישה. ספיגה מירבית של תוספי המזון נעשית באמצעות נטילה שלהם, כחצי שעה לפחות לפני הארוחה. מצד שני, נטילתם לפני השינה עשויה להפחית את הופעתן של תופעות הלוואי.
לתוספי הברזל עשויות להיות תופעות לוואי המתבטאות בעיקר בהופעתן של בחילות, עצירות או שינויים בצבעה של הצואה. ככלל, דרישת הגוף לקבלת ברזל עולה במהלך הריונה של האשה ולמעשה, יעילות ספיגת הברזל, במהלך ההיריון – עולה. בנוסף, סביבה חומצית עשויה לשפר את ספיגת הברזל ולפיכך, שתייה של מיץ תפוזים, למשל, אשר מכיל ויטמין סי, עשוי לשפר את הספיגה.
חיוניותו של הברזל בגוף
ככלל, הברזל בגוף ממלא תפקיד חשוב בהתפתחותה של מערכת העצבים. מסיבה זו, ברזל נמוך בשלבים מוקדמים של ההיריון, עשוי להוביל לבעיה בהתפתחות.
כיצד ניתן למנוע אנמיה במהלך ההיריון?
בכדי למנוע מצב של הופעת אנמיה במהלך תקופת ההיריון ובתקופת ההנקה, יש לצרוך תזונה מאוזנת, אשר כוללת: כבד, בשר, דגים, ירקות, קטניות, מוצרים המכילים חיטה מלאה וכמו כן, מוצרים שעשירים בברזל. בנוסף, יש ליטול תוספי ברזל וחומצה פולית, בהתאם להנחיות ולהמלצות הרופא המטפל.
השלכות האנמיה על התינוק הנולד ועל האם
ניכר כי תינוקות שנולדים לאימהות אשר סבלו מאנמיה בשלבי ההיריון המוקדמים, לרוב נטו להיות קטנים, וכמו כן בסבירות גבוהה יותר להיוולד מוקדם יותר מהזמן הצפוי. בנוסף, הופעתה של אנמיה בזמן ההיריון עשויה להגדיל את הסיכויים להריון מסובך יותר.
