להיות זוג הורים

להיות הורים

להיות זוג הורים

מערכת מאמונט

הורות היא מחוייבות לכל החיים. זהו מקצוע שאינו נלמד בשום בית ספר, אך מצופה כי נמלאו בצורה נאותה, ונגדל ילדים בריאים, מוכשרים ומאושרים. בחייכם החדשים כהורים וכבני זוג, נכונות לכם תקופות של אושר, סיפוק והנאה, שיהיו מלוות גם בלבטים קשים ובתסכולים.

איך לממש את ההורות וגם לשמור על הזוגיות?

 

להיות אמא

יחסה של האישה לדמותה כאם מתחיל כבר בזמן ההיריון. נשים רבות חוששות עוד לפני הלידה מפני כפל התפקידים הצפוי: להיות אם ואישה בו זמנית. למעשה אין סתירה בין שני התפקידים, וכדאי לחתור למציאת שביל הזהב לשילוב בין הזהות האימהית לזהות המינית.

 

קשר אם-תינוק

נושא יצירת הקשר בין האם לתינוקה נבדק במחקרים רבים ומייחסים לו השפעה מכרעת על אופן התפתחות התינוק. את תהליך ההתקשרות בין האם לילד ניתן לאבחן כבר במהלך ההיריון, כאשר האם חווה רגשות,

מחשבות ודמיונות הקשורים לאופיו ולייעודו של התינוק שבדרך. לאחר לידת התינוק מתחיל השלב השני ביצירת הקשר בין האם לתינוקה. יש אמהות החשות מיד את הקשר החזק ומוצפות בתחושות של אושר,

ולעומתן אמהות אחרות המבקשות לשמור מרחק מחוויית האמהות ומדווחות על תחושה של ריחוק וריקנות. כל אחד מדפוסי ההתקשרות הוא לגיטימי וטבעי ומייצג דרך התאמה אחרת לשינוי הרגשי המלווה את תהליך האימהות. במקרים שבהם האם מתקשה להיקשר לתינוקה גם כמה ימים לאחר הלידה, וישנה הידרדרות במצבה הנפשי עד כדי תחושות של דיכאון וקשיים בתפקודה היומיומי, יש לפנות לעזרה נפשית של איש מקצוע מוקדם ככל האפשר.

 

האם המושלמת

נשים רבות שואפות לבצע את תפקיד האימהות בצורה מושלמת, וחוות תחושת תסכול מכל בעיה או מכשול העומד בדרכן. חשוב שתזכרי  ש"האם המושלמת" אינה קיימת במציאות, וכי לא ניתן לגדל ילד ללא תסכול. האם האידיאלית היא אם שמתפקדת בצורה "מספיק טובה", כלומר יודעת לאזן בין המסירות לתינוק ובין צרכיה

שלה, מבלי לוותר ולהתעלם משני הצדדים הנזקקים.

המפגש עם התינוק מחזיר אותנו לחוויית האימהות של אמנו. כאשר אישה עוברת חוויית לידה והורות, היא חוזרת, בעיקר ברמה הלא מודעת, לחוויות ילדותה המוקדמות. השאיפה להיות "אם מושלמת" מתורגמת לעתים קרובות למשפט "לא לעשות את הטעויות שעשו ההורים שלי", ומסיבה זו אמהות רבות מנסות בכל כוחן לאמץ הרגלים הפוכים מאלה של אמהותיהן. למרות זאת, באופן פרדוקסלי, התנהגות אמהות אלו דומה לאותו דימוי אימהי שממנו הן בורחות. מסתבר כי קשה מאוד להשתחרר מההטבעה הפנימית של דמויות ההורים, וקיים קשר מוכח בין השאיפה להיות אם מושלמת ובין התפישה העצמית הכללית של האם, השואפת להיות מושלמת בכל דבר ומסרבת להכיר במגבלות המציאות. אם שרוצה להיות מושלמת היא זו ששמה לה למטרה לספק בצורה מוחלטת את צורכי הילד- דבר שהוא בלתי אפשרי. נשים רבות מונעות בשאיפה זו גם בשל ציפיות הסביבה, ונוטות לרצות את הסובבים אותן, במקום למלא את הרצונות האמיתיים שלהן. נטייה זו תהיה מלווה בהמשך הדרך בתסכולים רבים וברגשות של חוסר סיפוק עצמי.

חשוב כי תקדישי מחשבה רבה לאופן יצירת הקשר בינך ובין תינוקך ולפיתוח מערכת היחסים בצורה המתאימה ביותר לשניכם. מבחינה זו, במקרים שבהם הדגם שהכרת בבית הורייך מתאים לקשר הנוצר בינך ובין התינוק, תהא זו מגמה מבורכת לשני הצדדים. אך אם את מרגישה כי הדימוי ההורי המוכר לך מתנגש עם רצונותייך האישיים ונוחותך, רצוי שתפתחי מודל הורות חדש שיתאים לצרכייך. כך, לדוגמא הורה שאמו היתה מחכה לו כל יום בשובו הביתה עם ארוחה חמה, ירצה לשמר את המנהג עם ילדו שלו. אך אם את עובדת ולפי סדר יומך מתאימה יותר האפשרות של העסקת מטפלת שתדאג לארוחה- חשוב שתשני את הדגם ההורי המוכר לך, ותתאימי אותו לשגרת יומך ולנוחותך.

 

להיות אבא

המעבר לאבהות הינו שלב התפתחותי משמעותי בחיי הגבר. תחושת האחריות לחיי התינוק, והשינוי שחל בתא המשפחתי מהווים סיבה לאושר ושמחה, אך במקביל מתעוררת גם דאגה מהקשיים שבדרך וחשש מפני כובד האחריות עם הגעת התינוק. כיום, בעידן המודרני, ניתן להצביע על שתי מגמות חדשות, שמסייעות לאבות הצעירים להתכונן לשינויים בחייהם. ראשית,האבות העתידיים יכולים לראות ולשמוע במו עיניהם ואוזניהם את העובר במכשיר האולטרה-סאונד כבר בשלבים הראשונים של ההריון- חוויה המאפשרת להם לקשור קשר חושי עם התינוק העתיד להיוולד. שנית, הגברים רשאים להשתתף בתהליך ההכנה ללידה- תהליך שהיה שמור בעבר לנשים בלבד, בשל היעדר לגיטימציה חברתית להשתתפות הגבר. כיום מקובל ביותר כי האבות העתידיים ייקחו חלק גם בקורסים של הכנה ללידה, בקניות לתינוק, בקריאת ספרי הדרכה, בגלישה באינטרנט ובייעוץ משפחתי.

כיום הגברים רשאים להשתתף גם בלידה עצמה ולהיות נוכחים בחדר הלידה- עובדה המקלה את התמודדותה של האם וגם מקרבת את האבות הצעירים לתהליך.

 

הגבריות החדשה

בתקופתנו ההגדרות החברתיות של "גבריות" ו"נשיות" נמצאות בתהליך של שינוי, וישנה תפישה מחודשת של תהליך ההיריון, הלידה וגידול הילדים- שני בני הזוג נתפשים כשותפים לתהליך באופן שווה. אצל אבות רבים מתחיל להתפתח רגש האבהות כבר ברגע הבשורה על ההיריון, ואצל רבים אחרים תפקיד האבהות עדיין כרוך בזהותם המינית כגברים, שכן הבעת רגשות נתפשת כהתנהגות נשית. תפישה זו מונעת מהם לגלות רוך וחום כלפי התינוק, ולהיות שותפים מלאים בתהליך גידולו. במקרים אלו חשוב לדבר על הקשיים ולחפש פתרונות שיאפשרו טיפול שוויוני של בני הזוג בתהליך (טרם הלידה), כדי שיוכלו להבין בצורה טובה יותר את חוויית האימהות והקשיים שבצדה.

 

להיות הורים 

המעבר מזוג חסר ילדים למשפחה גורר אחריו שינויים בכל תחומי החיים, שינויים שיש להם השפעה ישירה על הזוגיות עצמה. ההורות היא אמנם חלק חשוב מהתפתחות הזוגיות, והיא מעניקה לחיים משמעות נוספת ומהווה חוויה אישית וזוגית עמוקה, אך עם זאת היא מכניסה מערכת שלמה של לחצים שלא היו קודם.

בני הזוג מתמודדים עם עומס פיזי ונפשי הכרוך בגידול ילדים, מוקדי חיכוך חדשים צצים ועולים (חינוך, חלוקת תפקידים, תפיסה שונה של הורות, סדרי עדיפויות), המשאבים הכלכליים מצטמצמים וחלוקת הזמן משתנה גם היא, לרוב לא לטובתם של ההורים. כל אלה דורשים תשומת לב והתייחסות מיוחדת כדי למנוע קלקולים בתא המשפחתי.

 

להיות זוג כמפתח לחיי משפחה בריאים

הזוג הוא הבסיס של התא המשפחתי. חשוב מאוד לשמור על זוגיות ההורים גם כשנולדים ילדים ולטפחה כמפתח למשפחה בריאה ומאוזנת.

עולם תוכן זוגי שאינו קשור לילדים הוא אחד הדברים החשובים ביותר שניתן לעשות כדי לשמר את הזוגיות. כשבני הזוג מבלים את כל זמנם בחברת הילדים, קשה להם לטפח את הקשר האינטימי ביניהם. כתוצאה מכך עלולים להיווצר ביניהם ניכור, זרות וריחוק. לעיתים מגלים בני הזוג שכהורים יש להם המון על מה לדבר, אך כבני אדם אין להם נושאי שיחה משותפים. שמירה על אינטימיות דורשת זמן, ולכן גם אם חיי היומיום לוחצים מאוד וגם אם מאוד נהנים להיות עם הילדים, כדאי לפנות לפחות ערב אחד בשבוע רק לזוגיות וליהנות  מבילוי משותף. זמן זה מאפשר להתחבר מחדש, ליצור אינטימיות ולייצר חוויות השייכות רק למבוגרים. אחד הסימנים הבולטים של זוגות במשבר הוא מיעוט בקיום יחסי מין. יחסי מין משקפים פעמים רבות את מערכת היחסים כולה, ועל כן, גם אם אין לכם חשק או שאתם עייפים ומוטרדים, רצוי לשמור על תדירות סבירה של יחסי מין, כמובן לפי הטעם והיכולת.

 

מאבקי כוח בין הורים

זוגות רבים נוטים לחשוב שאחדות בדעותיהם לגבי גידול וחינוך הילדים היא תנאי הכרחי להתנהגות הורית תקינה. הדבר נכון כאשר ההורים מגיעים להסכמה מתוך דיאלוג, ולא כאשר אחד ההורים מוותר על דעותיו ועל רצונותיו למען האחדות. דיאלוג בין ההורים מהווה מודל לחיקוי עבור הילד, ומראה לו כי אין פסול בחילוקי דעות, כל זמן שמתדיינים עליהם ומגיעים להסכמה מעמדות שוות. המצב הופך מסובך יותר כאשר מדובר בזוגות שהם הפכים באישיותם ובעמדותיהם. במקרה כזה קיים חשש כי הם ייאבקו ביניהם, בעיקר במישור החשוב של אופן גידול וחינוך הילדים. הורים רבים משחזרים מאבקי כוח המוכרים להם ממשפחתם, או מגיבים אליהם על ידי התנהגות הפוכה באופן קיצוני. כך למשל, אדם אשר הורגל לכך שהוא תמיד צודק עלול להידחף למאבקי כוח כדי לזכות בנקודות לזכותו, לעתים גם על גבם של הילדים; הורה שעיקר נטל ההורות מונח על כתפיו עשוי לנסות להשיג זכויות יתר בזוגיות, דרך שימוש בגידול ובחינוך הילדים וכדומה.

מאבקי כוח בין הורים הם תוצר של דיאלוג לקוי ושל בעיות בזוגיות עצמה. כדי להימנע ממצבים כאלה, מומלץ לכל הורה לערוך רשימה של נושאים החשובים לו בגידול ובחינוך הילדים, ובשיחה עם ההורה השני להיאבק רק על מה שחשוב לו באמת, ולוותר על הפחות חשוב. אל הילד מומלץ להגיע רק אחרי שגובשה חזית מאוחדת אחת, כדי למנוע בכל מחיר מצב בו המסר שיתקבל הוא שאשר לתמרן בין ההורים, או לנקוט עמדה של אחד הצדדים.

 

טיפים לשמירה על הקשר הזוגי עם הולדת התינוק

תתאמו ציפיות - שוחחו עם בן הזוג על הציפיות לגבי הטיפול בתינוק.
תחלקו תפקידים - הטיפול התינוק הוא מטלה קשה שנוספה על כל שאר המטלות, לכן השתדלו לחלק מחדש את התפקידים בבית.
לקבל עזרה - היעזרו בכל אדם קרוב או בכל דבר שיכול להקל עליכם: עוזרת בית, בייביסיטר, משלוח מהסופר וכו'.
לקרוא ספרות רלוונטית - אם שניכם עייפים מכדי לקרוא על גידול תינוקות, דחו את הקריאה ליום שבו ימלאו תינוקכם 4 חודשים, כשהמצב היה שונה.
צאו לבלות - פעם בשבוע צאו לשעתיים-שלוש עם בן הזוג. אם את מניקה, תוכלי לשאוב חלב ולהשאיר לבייביסיטר בקבוק, או לצאת עם התינוק למקום שבו שלושתכם תוכלו ליהנות.
להתחבר אל עצמכם - נסו לתרגל לפחות פעם אחת ביום הרפיה, מדיטציה, האזנה למוזיקה או התעמלות המתאימה לכם.
לטפל במצוקות רגשיות - קחו את הדברים בפרופורציה נכונה. התייעצו עם אדם קרוב או עם איש מקצוע, או הצטרפו לקבוצת תמיכה של מעבר מזוגיות להורות.