מי את אמא של 2019

מי את, אמא של 2019?

בר בן דהן | בר מדברת על הכל

הנה אנחנו לקראת עוד שנה (אזרחית) חדשה, ומבלי ששמתי לב, אני כבר שנה בתוך האימהות החדשה, על כל רבדיה השונים.

מחוויות הלידה, "וחופשת" הלידה (מי החצוף שקרא לזה "חופשה" אני רוצה לדעת?!), החזרה לעבודה (חדשה! ונתיב קריירה חדש לחלוטין) ושימת הבייבי הקטן בגן ילדים (ורק שאלוהים ישמור לי עליו כי אני לא סומכת על אף אחת חוץ מאימא שלי).

מהצורך לנהל את הבית (כביסות, בישולים, ניקיונות, קניות וכו' וכו') ועד הפיתוח האישי, הזמן האישי שלי עם עצמי וזוגיות!! אבוי שוב כמעט שכחתי גם את זה.

עם כל האתגרים שחוויתי בשנה הזאת, מה שהכי מסקרן אותי לדעת זה.. איך יש אחרות שעושות את כל זה ועוד עם יותר מילד אחד?!

אז בפתח השנה האזרחית החדשה, 2019 רציתי לתהות על קנקנו של עניין זה.

מה הם ההבדלים בתפיסה של מיקום האישה, האימא במשפחה, ההבדלים בין אז להיום.

או בקיצור- מי את, אימא של 2019?

לשם כך יצאתי לגלות את דעתן של נשים דעתניות, אימהות, שגם מנהלות משק בית וגם אימהות משרה מלאה, אה וכן! וגם מנהלות קריירה ואפילו מגשימות את עצמן בתוך כל העשייה המרובה של אמהות וזוגיות, בית ועבודה.

ראשונה היא קרן טל, בעלת סטודיו בשם Hot House of training , סטודיו לאימוני בוטיק , מאמנת כושר ופילאטיס מכשירים מאמנת יציבה ושיקום מפציעות, אמא ל-3 זאטוטים קטנים בגילאים 9,6,4:

איפה את מרגישה שיש שוני בהסתכלות של החברה כלפי האישה בין פעם לבין היום?

יש שוני בהסתכלות בכמות העבודה בבית וכמות העבודה מחוץ לבית ( בקריירה). פעם לא היה דרייב או תמריץ לצאת מהבית ולפתח קריירה עצמאית. מספר השעות שאישה עבדה היה פחות בהרבה ממה שאישה עובדת היום וכן גם התגמול.

היום אישה עובדת הרבה יותר שעות מחוץ לבית ועדיין רוב מטלות הבית נופלות על כתפיה גם כי לרוב בן הזוג עובד הרבה יותר שעות מחוץ לבית ( בניגוד לשעות שעבדו גברים בזמן ההורים שלנו. לדוגמא אבי כבר היה בבית בשעה 17:00 , בן זוגי לא פותח את הדלת לפני 22:00).

כדי שהתגמול יהיה גבוה כיום על האישה להיות יוצאת דופן ועצמאית צריכה להמציא את עצמה כל יום מחדש. בנוסף, הפלטפורמה להצליח היום הרבה יותר גדולה ורחבה מפעם.

במה את עוסקת? איך את מצליחה לשלב בין האימהות, הבית לבין הקריירה ושעות העבודה?

אני עו״ד לשעבר ( כיום לא עוסקת בזה). לאחר שילדתי את ילדי הראשון החלטתי שאני רוצה לעבוד קרוב לאנשים ובייחוד לנשים ולגרום להן להעדיף את עצמן פעמיים בשבוע כדי שהן יוכלו לתת יותר בבית. היום אני מאמנת כושר ופילאטיס מכשירים, מאמנת יציבה ושיקום מפציעות .

כדי לשלב בין האימהות הבית והקריירה אני הופכת את חווית הגידול מרוב הזמן לגדל לבד לגדל במשותף ביחד עם עוזרי הזהב שלי:

- מטפלת לילדים שהיא גם סבתא בפנסיה  ( מספקת לה עבודה במקום שתשב בבית )

- מבשלת שגם היא סבתא בפנסיה שמכינה מטעמים לי ולילדיי.

- מנקה פעמיים בשבוע

כך אני מפנה לילדיי את הזמן יחד איתי. זה מה שנקרא זמן איכות אמא. אהחלטתי שהכמות שאני איתם לא קריטית, אלא איכות הזמן איתם. לדוגמא יושבת איתם, רואה סרטים, עושים ביחד ניסויים ויושבים ביחד בזמן הצהריים לארוחה טעימה.

האם היום אישה שהיא גם אימא יכולה להרשות לעצמה להישאר בבית?

אם יש אישה שבחרה מבחירה אישית להישאר בבית, אשריה כי לדעתי זה אחת העבודות היותר קשות מתישות והכי פחות מתגמלות . לא רואה את עצמי ללא עבודה.

איזה מחיר את מרגישה שזה גובה ממך? האם יש נקודה שבה הרגשת יותר אתגר בשילוב ביניהם?

זה לא גובה ממני שום מחיר חוץ מכסף שהולך לכל המלאכים שנמצאים סביבי ואיתי. אני משלמת להם באהבה כי עושים עבודת קודש עבורי ועבור ילדי.

אני נהנית מעבודתי מאוד אני מאמנת נשים מקסימות שהבינו ממש כמוני שאם הן לא יפנו לעצמן זמן אף אחד לא ייתן להם את זה על מגש כסף.

טיפ קטן לאימהות שבדרך או מסר שאת רוצה להעביר?

שימי עצמך במקום הראשון. אהבה עצמית היא לא חולשה, דעי להשתמש בזה נכון וחייך ישתנו מהקצה אל הקצה.

 

שנייה היא נעמה, יועצת חינוכית וחברתית, אימא ל-4 בנים קטנים בגילאים 9,7,4,2

איפה את מרגישה שיש שוני בהסתכלות של החברה כלפי האישה בין פעם לבין היום?

אני מרגישה שכיום יש יותר לגיטימציה וציפייה שנשים יהיו בתפקידי מפתח, ניהול, פוליטיקה וכדו'..  שומעים על זה הרבה, מעודדים נשים להציג מועמדות. למען האמת, יש היום יותר קולות של השוואה בין נשים לגברים שאני פחות מסכימה אתם. אני חושבת שלנשים יש ייחודיות והן שונות במהות מהגברים ולכן ההתפתחות שלהן צריכה להיות באפיקים שיביאו אותן לידי ביטוי ולא ממקום (ילדותי לדעתי) של שוויון זכויות והזדמנויות. מהצד האחר גדלתי במציאות בה אישה מפתחת את יכולותיה ועובדת, כך שמהבחינה הזו אני לא מרגישה שינוי מהותי. יש חברות וקהילות יותר סגורות, בהן השינוי הוא יותר מהותי.

במה את עוסקת? איך את מצליחה לשלב בין האימהות, הבית לבין הקריירה ושעות העבודה?

אני יועצת חינוכית וחברתית,עובדת ארבעה ימים בשבוע עד הצהריים ויום אחד בשבוע אחרהצהריים עד שעות הערב המאוחרות כיועצת חברתית (בקליניקה של טיפולים פרטניים וקבוצות חברתיות). האימהות חשובה לי מאוד, ולכן הוספתי יום עבודה כדי לסיים את יום העבודה יותר מוקדם ולחזור בצהריים לילדים (יומיים חוזרת עד 14:00).  לאחר אחת הלידות נשארתי שנה בבית, אך ראיתי שאחרי 9 חודשים מיציתי את הבית. כשהתחלתי לעבוד הרגשתי שאני פורחת וחוזרת הביתה עם כוחות ותחושת התחדשות. אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה בעבודה ומרגישה שזה משמעותי ולכן זה גם נותן לי כוח בבית. יש זמנים שהעבודה דורשת ישיבות אחר הצהריים ובשעות הערב ואז אני נעזרת בהוריי ואחותי, אבל זו לא שגרת היומיום.

האם היום אישה שהיא גם אימא יכולה להרשות לעצמה להישאר בבית?

אני חושבת שזה מאוד אישי, מהצד ההתפתחותי - לכל אישה יש את המטרות והחלומות האישיים שלה, יש אצלנו ביישוב מספר נשים שמבחינה אידיאולוגית מגדלות את הילדים בבית עד גיל 3 וגם עד גיל 6, אם אישה מאמינה בכך שילדים בגיל הרך צריכים דמות חמה, אוהבת, יציבה וכו' ולה זה עושה טוב, ממלא אותה ומשמח אותה - מצוין. אני פוגשת את זה פחות היום כי בעיני נשים כיום רוצות לתת מעצמן, מהכישורים שלהן, הן מתמלאות מזה וזה חוזר לבית. מבחינה כלכלית- זה שוב עניין של סדרי עדיפויות ורמת חיים.

איזה מחיר את מרגישה שזה גובה ממך? האם יש נקודה שבה הרגשת יותר אתגר בשילוב ביניהם?

הקושי המרכזי מבחינתי הוא כאשר יש צרכים בעבודה שהם מעבר לשעות העבודה ואז זה גולש לזמן בית, או כשיש התפתחות מקצועית (השתלמויות והדרכות.) שבדרך כלל מתקיימות בערבים. ואז המחיר הוא שאני לא עם הילדים כמו שהייתי רוצה להיות ויש יותר זמן בייביסיטר. בעיני אין כמו לקבל את הילדים בצהריים לשמוע את החוויות שהיו להם במהלך היום וללוות אותם כדמות נוכחת בהמשך היום. חשוב לי הזמן של להיות בבית כשהם חוזרים מחברים, באים חברים, ארוחת ערב, מקלחות, להרדים. זה זמן כל כך חשוב של קשר ולהיות נוכח בחיים שלהם שבשבילי כל פעם שאני נוסעת זה מחיר שאני משלמת וגם ילדיי. בתקופות של חזרה לעבודה אחרי לידה זה הזמן הכי קשה, גם המאמץ לשמור על ההנקה וגם שבאותה תקופה אין מצב מבחינתי להיעזר הרבה בבייביסיטר כי התינוק קטן ואז זה הופך את כל ההיערכות ליותר מורכבת.

איזה מחיר את מרגישה שזה גובה ממך? האם יש נקודה שבה הרגשת יותר אתגר בשילוב ביניהם?

אני מרגישה שהעבודה עושה לי טוב מבחינה נפשית ואני מרגישה שהילדים שלי מקבלים אימא יותר שמחה ויותר "מקצועית", בגלל שאני עובדת בתחום של חינוך, אני לומדת המון על האימהות שלי וזה משדרג אותה. אני לא אוותר על להיות שמחה ומסופקת משני הצדדיםנ- גם כאימא אם ארגיש שהעבודה פוגעת בזמן שחשוב לי להיות בבית אני שמה שם גבולות, וגם בהתפתחות המקצועית שלי – כשזה חשוב לי אני מארגנת את המציאות כדי שזה יצליח.

אחרונה היא מיכל כהן, אם חד הורית, אמא ליונתן (בן 16), סטייליסטית אישית, ואשת שיווק.

במה את עוסקת? איך את מצליחה לשלב בין האימהות, הבית לבין הקריירה ושעות העבודה?

אני עוסקת בתחום כרטיסים עסקיים. בבוקר עובדת ,אח"כ ממשיכה למטלות הבית, קניות, הכנת אוכל. בעיקר מג׳נגלת. בנוסף אני מגדלת שני כלבים גדולים שגם הם דורשים ולא מעט.

איזה מחיר את מרגישה שזה גובה ממך? האם יש נקודה שבה הרגשת יותר אתגר בשילוב ביניהם?

אני מרגישה שאני משלמת מחיר אישי, בספורט או בזמן הפנוי שלי כי בסוף יום אני נופלת מהרגליים ובסופי שבוע נחה בעיקר. חייבת לנקות את הראש מכל השבוע העמוס. אני מודה, לעיתים אין לי כוח להיפגש ולראות אף אחד. האתגר שלי היה לשלב את הלימודים שלי עם גידול הבן. זה היה מאתגר והפעלתי את הוריי שיחיו. אני לא מוכנה לוותר לעצמי על הספורט, אורח חיים בריא שאני יודעת שכל כך חשובים לבריאות הפיזית והנפשית שלי.

טיפ קטן לאימהות שבדרך או מסר שאת רוצה להעביר

לא סתם נאמר ילדים זה שמחה. למרות הקושי אני מברכת שהוא הילד שלי והוא קיים בחיים שלי.

 

ובאמירה אופטימית זאת,

אני שמחה להבין ולגלות, שכולנו שותפות לאותן הרגשות והאתגרים בגידול הילדים, תפעול הבית והשוטף. בסוף, לדעת שזה "אפשרי" מנחם אותי בהחלט. וכן, גם לומר כל הכבוד לנו הנשים! ובעיקר, שנדע להגשים את עצמנו ולא ללכת לאיבוד בין כל אלה. לא לוותר על החלומות שלנו והשאיפות שלנו זה הבסיס ליכולת שלנו להעניק את הטוב ביותר לילדנו.

כי אמא שמחה - ילדים ובית שמח. (אמירות גדולות בהחלט, הלכתי לנסות את זה בעצמי)

אז שתהיה לכולנו שנה טובה, בריאה מהנה, מלאה בחלומות והגשמות.

עד לפעם הבאה,

בר.